הורות היא כמו רילוקיישן
רק שאף אחד לא הכין אותי למה שקורה אחרי הנחיתה. בלידה שלי, התכוננתי לטיסה ארזתי תיק, קראתי את כל הספרים, שמעתי סיפורים וניסיתי לדמיין איך זה יהיה. דמיינתי את עצמי נרגשת, עם חיוך על הפנים, נוחתת במקום חדש ומדהים. אבל אז נחתתי. במדינה החדשה הזו שנקראת ההורות. ופתאום הבנתי שאין לי מושג איך להתמצא במקום […]
אני אוהבת את גאיה, אבל לא פשוט לי בתפקיד.
לפעמים אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד בתוך האמהות, ולא בטוחה איך למצוא את עצמי שוב. השבוע אנחנו נוסעים ללילה במלון. כדי למלא מצברים בקשר שלנו. אני יודעת כמה הקשר שלנו צריך את זה. וזה מרגיש לי כל כך הכרחי וחשוב – אבל גם מעלה בי אשמה. אשמה שאני משאירה אותה. אשמה שאני לוקחת רגע לעצמי […]
מחשבות והגיגים על הנקה
שנה וחצי שאני מניקה את גאיה. מההתחלה ידעתי שאני רוצה להניק אותה. קראתי על זה מלא וראיתי כמה דברים יש בהנקה שהם מעבר לאוכל ונורא רציתי את זה בשביל שתינו. אבל ההתחלה הייתה קשה. זה התחיל לאט, בחיפוש, בחוסר וודאות. הרבה כאב, הרבה תסכול. שתי יועצות הנקה, אפליקציה אחת ואמא מבולבלת שלאט לאט הבינה מי […]
החלטנו לעבור לת"א!
אחרי הרבה זמן שאני שומעת בתוכי קול שאומר לי לקום וללכת שזה לא המקום שלי. וזה כמו מנפץ לי את החלום של לגור קרוב לטבע, לקום בבוקר לנוף של ההרים ושל הים. מה השתגעתי? מה יש לך לחפש בעיר? ומה יהיה עם עידו שאוהב ללכת יחף? וגאיה שהשנה כבר תוכל לטפס על עצים? כאילו חסר […]
מעבדות לחירות קטנה
מילים סביב פסח. חרדה. מעבדות לחירות קטנה. לפני שנה, בסדר פסח עוד לא ידעתי שאני מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה. ובעיקר עם חרדה. חרדה יש לה קטע כזה של לנהל אותך ולא תמיד ברור שזה מה שהיא עושה. לקח לי זמן להבין שכמעט שנה כל דבר שעשיתי היא בעצם הכתיבה. שכמעט ולא היה לי מרחב […]
הבטן שלי
מה עושים עם ההשתנות של הגוף? האיבר שהכי הפעיל אותי רגשית בהריון, אחרי הלידה, ואולי בכלל כל החיים. הבטן… המקום הזה שאני מרגישה ממנו, מגיבה ממנו, מתכווצת, מתרחבת, מתביישת, גאה. ובזמן ההריון, כמו הרבה נשים, זה גם מאוד הלחיץ אותי. להשמין. להתעגל. לשנוא את מה שאני רואה במראה. לפחד שעידו לא יימשך אליי. יש את […]
ארץ אמהות הפרא
גם לאמהות מגיע ארץ פרא. ספרי הילדים הטובים ביותר הם אלה שמדברים גם להורים. ככה זה בדיוק עם "ארץ יצורי הפרא". אני לא יכולה שלא להתכווץ בכל פעם שמקס רוצה להיות במקום שבו אוהבים אותו יותר מכל. או כשאני נזכרת בתחושת החופש שיש בלהיות פראית ומלכה, לא אסופה, לא דרוכה, לא להיות הכי אחראית בכל […]