איך אני מתמודדת עם החרדה שחוזרת בהריון הזה?

במיוחד כשאני מגיעה להריון הזה
אחרי חרדות ודיכאון אחרי לידה.

כל רופא שפגשתי טרח להזכיר לי את הסטטיסטיקה.
ואני, שוב ושוב,  מצאתי את עצמי עומדת על שלי ואומרת:
כל עוד אין סיבה מוחשית אני לא בהריון בסיכון.

חמסה חמסה עד עכשיו, כל הבדיקות תקינות.

ועדיין המתח נמצא.

שבוע הבא יש לי הערכת משקל,
ואני כבר מרגישה איך החרדה מתחילה להיבנות.
אני מריצה קדימה תסריטים, כולל קיסרי.

הרעיון הוא כזה: שכשעולה בנו

דפוס מחשבתי או רגשי שמערער אותנו,
אנחנו לא רק מנסות לעצור אותו
אלא מטפחות באופן מכוון את ההפך.

עולה פחד  אני רוצה לטפח ביטחון
עולה ביקורת  אני רוצה לטפח קבלה
וכן הלאה…

זה לא להדחיק את מה שעולה בי, או לשים פלסטר,

כי קודם כל אני צריכה לזהות ולהכיר במה שעולה בי

ואז אני לבחור באיזה אופן אני מזינה את התודעה שלי.

וברגע שהיא אמרה את זה
משהו בי ממש נרגע.

כי זה בדיוק מה שאני עושה,
או לפחות במאמץ לעשות.

כל פעם שעולה פחד סביב הלידה,
אני עוצרת רגע, נושמת ואומרת:
אוקי, זה מה שהיה  זה לא בהכרח מה שיהיה.
ומדמיינת את עצמי עוברת צירים בבית, בקצב שלי.

רצים לי תסריטים על חוסר שינה וחרדות בלילות?
אני מזכירה לעצמי את הדרך שעשיתי.
וגם שוואלה אפשר לשרוד בלי שינה.

עולה פחד מדיכאון אחרי לידה? מהבדידות?
אני מזכירה לעצמי למה עברתי לתל אביב,
ומדמיינת עגלה בפארק הירקון,ומעגל אמהות בסלון.